MIRIAM HOURI-GUTHOLC / Sarka Sapan, 2000

מרים חורי-גוטהולץ | אפיריון
מרים חורי-גוטהולץ | אפיריון

מרים חורי-גוטהולץ / שרקה ספן

במשך שלושים שנה פיסלה מרים חורי-גוטהולץ בחומרים שונים: אבן, חומר, יציקות בטון, ברונזה, חומרים פלסטיים שונים ועץ מעובד. העץ החי בצורתו האורגנית, הלא מעובדת, היה שייך עד עכשיו לגינה שלה. אמנם תמיד ריתק אותה בצורות, בטקסטורות, בחיים שבו; כשגזמה עצים שמרה חלקי ענפים ''מעניינים'', התבוננה בתנועה שלהם, במבנה שלהם, אבל לא חשבה עליהם כעל פסלים עד שנתקלה ב''צועד''. פתאום חשה צורך למלא את החלל שבין שני הענפים, ודווקא באבן.

זו היתה נקודת ההתחלה של סדרת העבודות שבתערוכה. הפסלים הראשונים יצאו מענפים שהיתה בהם תנועה, או הבעה, שעוררה אסוציאציות של דמות, אשר האבן השלימה אותה.

ככל שהעבודה התקדמה והתפתחה, הלכה האבן והסתגלה, יותר ויותר, אל הנתון הצורני של העץ, ובפסלים האחרונים האבן כבר פורצת מהעץ כאילו היא צומחת מתוכו, כמו ענפים.

העץ והאבן בפסלים של מרים משתלבים, ויוצרים ישות חדשה, חיים חדשים.

<< Back to PRESS