top of page

כסופים

מרים החלה ליצור את סדרת הדמויות הכסופות שלה בדרך מקרה. באחד הימים כשהיא אוחזת בנייר כסף שהיה מונח על שולחנה החלה למולל אותו בידה ואט אט צמחה מתוכו דמות. דמות דקת גו, נטולת פרטים כזו שאנושיותה צומחת מתוכה. כך החלה מרים  לפסל בנייר כסף, חומר מרתק: מבריק, אך כזה שאם תכופף אותו ישבר הברק, קל לעיבוד, אך גם מפתיע, רך, אם כי לפעמים גם פוצע.

הכל התחיל בקטן, דמויות מעודנות מאד, כמעט אטיודים. בהמשך, היא ביקשה לתת יותר נפח לדמויותיה ועל מנת להגדילן בנתה מעין קונסטרוקציה מחוטי ברזל. אחר כך נוצקו חלק מן הפסלים בבדיל, באלומיניום או בברונזה. וכל חומר תורם לדמות את ייחודיותו ובכל חומר נראית הדמות קצת אחרת.

תוך שממדי הדמויות גדלו, רבות נהיו מופשטות יותר. לפתע הפכו ל"עומדות על רגל אחת". דווקא אלה הניצבות כעל חוט השערה נדמות אנושיות יותר, חזקות ושבירות כאחד, אולי מהות הגנום האנושי. נדמה שהן מתכופפות עם הרוח, נוטות לצד זה או אחר, מבקשות להישאר נטועות, אך יחד עם זאת לנוע הלאה.

מירי קרימולובסקי, אוצרת

שני פרחים גדולים

כסופים

bottom of page